אחת ההגנות המרכזיות והחשובות ביותר העומדות לנתבע בתביעות לשון הרע, לצד הגנת תום הלב, היא הגנת "אמת דיברתי". הגנה זו מעוגנת בסעיף 14 של חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 והיא מהווה את אחד מאבני היסוד באיזון העדין שבין הזכות לשם טוב וכבוד האדם, לבין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.
במאמר זה נסקור מהי הגנת "אמת דיברתי", מהם תנאיה, כיצד היא מיושמת בפועל, מתי היא תעמוד לזכות המפרסם ומתי לא על פי הפסיקה הנוכחית בישראל.
מהי הגנת "אמת דיברתי"?
לפי עו"ד מימון פאר, עורך דין לשון הרע, חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965, קובע כי לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע במשלח ידו או במעמדו הציבורי. עם זאת, החוק מכיר במצבים שבהם פרסום כזה יכול להיות מוצדק – כלומר, שיש לו הגנה חוקית.
אחת ההגנות הבולטות שמוכרות בסעיף 14 לחוק היא הגנת אמת בפרסום – או בשפת העם "אמת דיברתי". לפי עו"ד מימון פאר, הגנה הזו מבוססת על שני תנאים מצטברים שחייבים להתקיים כדי שההגנה תעמוד למפרסם:
- האמת – תוכן הפרסום היה אמת בזמן שפורסם – העובדות שפורסמו צריכות להיות נכונות או מדויקות במידה סבירה. אם מדובר בעובדות שקריות או חצאי אמיתות שמעוותות את המציאות – ההגנה לא תחול.
- עניין ציבורי – לפרסום היה עניין ציבורי בעת פרסומו – לא כל אמת מצדיקה פגיעה בשם הטוב של אדם. החוק דורש כי יהיה לפרסום ערך ציבורי. לדוגמא, חשיפת שחיתות, התנהלות בעייתית של איש ציבור או מידע שיש לו השפעה ממשית על הציבור או על קהילה מסוימת.
רק כאשר שני התנאים מתקיימים – כלומר, הפרסום הוא אמיתי וגם בעל עניין ציבורי – תעמוד למפרסם הגנת "אמת דיברתי". אם הנתבע מצליח להוכיח את שני היסודות הנ"ל, אזי גם אם הדברים שפרסם עולים בכדי פרסום לשון הרע (כלומר, הם עלולים להשפיל, לבזות או לפגוע בשמו הטוב של התובע) – הוא יהיה פטור מאחריות, והתביעה תידחה.
מה ההיגיון שעומד מאחורי הגנת "אמת דיברתי"?
הגנת "אמת דיברתי" מבטאת את האיזון החברתי בין הערכים הבאים:
- חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת – חברה דמוקרטית זקוקה לזרימה חופשית של מידע, כולל ביקורת וחשיפת עוולות, על מנת שהציבור יוכל לגבש דעה מושכלת ולפעול בהתאם. ללא הגנה זו, עיתונאים, חושפי שחיתויות ואזרחים מן השורה – יחששו לפרסם מידע נכון וחשוב.
- הזכות לשם טוב – על פי חוק, לכל אדם שמורה הזכות לשם טוב – לשון הרע פוגעת בזכויות היסוד להגנה על כבודו של האדם, שמו הטוב והמוניטין שצבר במהלך חייו.
הדרישה הכפולה – הן לאמיתות הפרסום והן לקיומו של עניין ציבורי – מבטיחה שההגנה לא תשמש כ"רישיון" להשמיץ ולפגוע בזכויות הפרט, אלא רק במקרים שבהם הפרסום משרת מטרה ראויה וחשובה לחברה. אם הפרסום נכון – אך, הוא משרת רק מטרות זדוניות של נקמה, התנכלות או פגיעה אישית, ללא כל תרומה ציבורית, ההגנה לא תעמוד למפרסם.
לסיכום, הגנת "אמת דיברתי" היא הגנה עוצמתית, המאפשרת חשיפת עובדות חשובות לציבור, גם אם הן פוגעות בשמו הטוב של אדם. יחד עם זאת, היא אינה הגנה גורפת ונדרש איזון זהיר בין ערכים נוגדים תוך הקפדה על כך שהפרסום ישרת מטרה ציבורית ראויה ולא רק סקרנות או רכילות זולה.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד מימון פאר, עורך דין לשון הרע בחולון, אשר מעניק ליווי וייצוג משפטי במגוון רחב של תביעות לשון הרע והוצאת דיבה בפריסה ארצית. אם נפגעתם מאמירות לשון הרע בטיקטוק (TikTok), לשון הרע פייסבוק (Facebook) או לשון הרע בוואטסאפ (WhatsApp) – המשרד הוא הכתובת.